פסק-דין בתיק ת"א 1517-98

    1.     ביום 27.8.98, הגישו 24 תובעים, שהם רוכשי דירות בבניינים שברח' הרצל 10 ו-12 בירושלים, ותובעת 25, שהיא וועד הבית של הבניינים הללו, תביעה בגין ליקויי בנייה, נגד הנתבעים בתיק זה:

א.        נתבעת 1 - הקבלן שבנה את הדירות, המיוצג על-ידי עו"ד משה לוי;

ב.         נתבעים 2 ו-3 - בעלי הקרקע, המיוצגים על-ידי עו"ד אלי ולצקי.

2.         לכתב התביעה צורפו חוות דעת של מומחים מטעם התובעים.

3.         הנתבעים 2 ו-3 (הבעלים של הקרקע) הגישו הליכי צד ג' נגד הקבלן המבצע (נתבעת 1).

4.         בשלב מאוחר יותר, הוגשו הליכי צד שלישי על ידי שלושת הנתבעים, כנגד המתכנן, חברת ד. וינד ושות' (90) מהנדסים ויועצים בע"מ, המיוצגת על-ידי עו"ד קובי אסולין.

5.         התיק הוקצה, תחילה, לכב' השופטת איילה פרוקצ'יה (כיום שופטת בית המשפט העליון בדימוס), עת כיהנה כשופטת בבית משפט זה.

6.         ביום 2.9.99, לאחר מספר קדמי משפט, מינתה כב' השופטת איילה פרוקצ'יה את המומחה, המהנדס והשמאי, מר חיים בריסקמן, כמומחה בתיק, והוא התבקש, בין היתר, להכין חוות דעת ביחס לליקויי הבנייה, האם הם ניתנים לתיקון, ואם כן, מה עלות התיקונים, מהי ירידת הערך עקב הליקויים, והאם נדרש פינוי הדיירים לצורך ביצוע התיקונים.

7.         התובעים הגישו כתב תביעה מתוקן, ואליו צורפו חוות דעת נוספות, מעבר לחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה.

8.       חוות דעתו של מר בריסקמן, הוגשה בשני חלקים ובשני שלבים, מבחינת לוח הזמנים:

הראשון , חוות דעת אשר עסקה בכל אחת מן הדירות, הוגשה לבית משפט ביום 24.2.03 (על חוות הדעת מודפס התאריך, "אוגוסט 2002");

השנייה , חוות הדעת, ביחס לרכוש המשותף, אשר הוגשה על ידי המומחה, מר בריסקמן, לבית המשפט במחוזי בירושלים, ביום 17.5.04 (חמש שנים (!), לאחר מינויו כמומחה, על ידי כב' השופטת פרוקצ'יה).

9.        בתיק התקיימו קדמי משפט רבים, בכדי לנסות להביא את הצדדים לכלל הסכמות, אך ללא הועיל.

10.       המומחה מטעם בית המשפט, מר בריסקמן, נחקר בפניי, חקירה נגדית, במשך מספר ישיבות, שכולן הוקלטו. לאחר שהעלות של הישיבות הגיעה לסכומים גבוהים ביותר, הסכימו הצדדים, כי את השאלות המשלימות, יישאל המומחה במשרדו של עו"ד דורון, ביום 8.7.07, וכך היה.

11.       בישיבת בית משפט, מיום יד סיון תשס"ז (31.5.07), נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית של התובעים והנתבעים, ונקבעו מועדים להוכחות לחודשים האחרונים של שנת 2007.

12.       ברם, בשלב זה הוגשה בקשה מטעם התובעים למנות מומחים נוספים בתחום הרטיבות והאיטום, וכן מינוי שמאי בעניין ירידת הערך ומינוי מומחה לעניין לבנות הזכוכית.

13.       סוגית מינוי מומחים בשלב ההוא (כ-11 שנים לאחר הגשת התביעה), עוררה מחלוקת בין הצדדים, שהביאה להגשת סיכומים רק בעניין זה, ולאחריהם, הכרעתי בה בהחלטה מפורטת מיום ו באדר תשס"ט (2.3.09), שבה נקבע, לאחר האיזונים השונים והשיקולים שפורטו בהרחבה בהחלטה האמורה, כי יש מקום להגשת חוות דעת נוספות. על אף שהתובעים זכו בבקשתם הנ"ל, הם חויבו בהוצאות (ראה: פיסקה 81 לאותה החלטה).

14.       בעקבות החלטה זו, אכן הוגשו חוות דעת בנושא איטום וירידת ערך, בשנת 2009.

15.       לאחר מכן, כאשר כבר התיק היה בשל להוכחות, הכוללות את חקירתם הנגדית של אותם מומחים וחקירתם הנגדית של אותם תובעים שהגישו תצהירי עדות ראשית, התקיים קדם משפט מורחב ביום יז טבת תש"ע (3.1.10), שבמסגרתו, נדונו נושאים רבים, ובסיומו הגיעו הצדדים להסכמות הבאות: